הלכות תפילת ליל הפסח

א. כף החיים (סימן תנח ס"ק י).

ב. כה"ח (סימן תרט ס"ק ו).

ג. חיים לראש להר"ח פלאג'י (דף יט אות ד).

הזכות הגדולה לומר בערב פסח הסוד של ר"ש מאוסטרופולי

כתב הריא"ז מרגליות זצ"ל בהגש"פ שלו. שכל מי שאמר מכתב זה של מהר"ש אסטרופולי זיע"א בשואה בער"פ לא קרה לו דבר וניצל לחיים והוא פלא.

סיפר כ"ק אדמו"ר מערלוי זי"ע, שבשנות האימה במלחמת העולם השניה איקלע באחד מימי חודש אלול לסכנה גדולה, וכפסע היה בינו לבין המוות, ולפתע נזכר שבאותה שנה עדיין לא למד את מכתבו של הגר"ש, מיד פרש לצד ולמד את המכתב, ומאז זכה לסייעתא דשמיא בכל דרכיו, עד שניצל מצפרני הרשעים הארורים.

עוד סיפר על זקינו ה'התעוררות תשובה' זצ"ל, שכבן צ"ד שנה היה בפטירתו זקן ושבע ימים, ומדי שנה בשנה הקפיד ללמוד את מכתבו של הגר"ש מאוסטרופולי, בשנתו האחרונה עלי אדמות לא הספיק ללמוד את המכתב, ובאותה שנה נסתלק לגנזי מרומים, כי לא היתה לו ההבטחה להישמר מכל נזק באותה שנה.

ד. חיים לראש להר"ח פלאג'י (שם אות ג).

כתבו המקובלים ז"ל, כדי להנצל האדם ממקרים רעים ובפרט מחולי המגפה, יועיל מאד אמירת המסעות, ולכן נוהגין בערב פסח ללמוד קריאה זו.

הנה להבין הטעם שע"י אמירה זו של מ"ב מסעות ניצול האדם ממקרים רעים ומחולי המגפה, זאת נעלם מאתנו. אמנם צריכים אנו להתבונן במאמר נפלא זה, מדוע נסתפקו בנסיעתם מרעמסס אם יסעו לסוכות או לקהלתה או למוסרות, הרי לא קרב זה אל זה, וכן קשה אותה קושיא גם על שאר העיירות, ועוד מדוע נסתפקו פעמים בעיר אחת ופעמים בשתים ופעמים ביותר. הנה ע''י שנקדים מה שכתב הרב מגלה עמוקות, שמ"ב עיירות אלו הם כנגד שם מ"ב, כמסודר לפניך העיירות בצרוף השם הקדוש, בזה מפורש כוונת המאמר בקצרה, כד נטלו מרעמסס וכו' ר"ל שהם ידעו שהם מוכרחים ליסע לעיר שהיא כנגד אות ב', אמנם לפי הציור המצויר לפניך תראה כי סוכות כנגד אות ב', וכן קהלתה נמי כנגד אות ב', דהיינו ב' של שם בט"ר צת"ג. גם מוסרות ג"כ כנגד אות ב', דהיינו ב' של חק"ב, וזה לפי האמת שבא הצווי ברוח הקודש שיהיה כך, אמנם הם לא ידעו להכריע, רק זאת ידעו בהשגתם, שמוטל עליהם ליסע לעיר שהיא כנגד אות ב', ע"כ נסתפקו האם ליסע לסוכות או לקהלתה או למוסרות. מסוכות לא ידעו וכו' ג"כ הולך וסובב על ציור הנ"ל. ואודיעך בקצרה, אית"ם חצרו"ת תר"ח עציו"ן גבר הם כנגד אות ג', ע"כ נסתפקו כי לא ידעו כנגד איזה ג'. פי החירו"ת רמו"ן פרץ עברונ"ה הר"י העברים הם כנגד אות י', ע"כ נסתפקו כנ"ל, כי יש בשם מ"ב ד' יודי"ן. וכן כולם על ענין זה דו"ק ותשכח הכל. כי הם ידעו שמוכרחים ליסע כסדר השם הגדול מ"ב, וגם ידעו שכל עיר יש לה כח כנגד האות המיוחדת לה, רק שנסתפקו מחמת שמצאו כמה אותיות שוין בדרך שכתבתי לך. והנה מחצרות נסעו לרתמה בלי שום שאלה, והיינו כי ידעו שמוטל עליהם ליסע לאות ד' של שם נג"ד, וגם ידעו שלא נמצא בכל שם מ''ב רק ד' אחת, לפיכך לא נסתפקו, וכן מרמון פרץ נטלו ללבנה בלי שום שאלה, כי ידעו שמוכרחים ליסע לאות כ', וידעו שלא נמצא עוד אות כ', וכן מהר שפר בלי שאלה לחרדה שהוא נגד אות ר', אף שיש בשם מ"ב שתי רישי"ן, מכ"מ כבר היו בר' אחד כנגד שם קר"ע, דהיינו מדבר סין. (ר' יואל בעל שם מזאמוטש)

כתב בספר אמת ליעקב [להגה"ק ר' יעקב ניניו זיע"א] בקונטרס "שפת אמת" דף קכג, בשם הגדול מוהרי"א ז"ל בספר הקדוש נחל קדומים בפרשה זו, וזה לשונו, ונקרא מסעות על שס שהיו מסיעי"ן מסועו"ת, ומבררין ניצוצות הקדושים בין בדרך הילוכם ובין בחנייתם, והיו מוציאין לאור ניצוצות הקדושים, והמסעות הם מ"ב כנגד שם מ"ב, וכל שם מ"ב הוא להעלות עד כאן, וכן כתב רבינו [האר"י] ז"ל בכמה מקומות, דאי אפשר להיות שום עליית העולמות והבירורים אלא על ידי שם מ"ב הנזכר.

התרגום מרחיק הקליפה שלא תתאחז בקדושה

עוד כתב רבינו [האר"י] ז"ל בשער המצוות בכוונת התרגום, שהתרגום הוא אחוריים שבקדושה והמקרא הוא הפנים, ונודע דהקליפה נאחזת באחוריים, וכוונת הקריאה הוא כדי לברר שלא יתאחזו בקדושה, וכן כתב בשער הכוונות בכוונת הקדיש דנתקן בלשון תרגום מטעם זה.

החולי בא מניצוצות שלא נבררו

עוד נודע מה שכתב רבינו [האר"י] ז"ל בשער הכוונות והביא דבריו הרב משנת חסידים במסכת תיקון המגפה, דחולי זה בא מבירורי ניצוצות הקדושים שלא נבררו כל הצורך, ואלו הקליפות שלא נבררו הם המכים במגפה לאדם בר מינן יע"ש.

קריאת המסעות בלשון תרגום וכונת שם מ"ב מעוררים הבירור כראוי ומעלה הניצוצות לקדושה

ומעתה מצינו טעם לשבח איך על ידי קריאת המ"ב מסעות יכולה היא שתגן אלף המג"ן לינצל מדבר וממגפה, והוא דמאחר דחולי זה בא מכח שלא הובררו ניצוצות הקדושות, ומכיון דעל ידי קריאת המ"ב מסעות אלו עשו ישראל כמה בירורים, ועל ידי הקריאה מתעורר אותו הבירור מחדש, על דרך מה שאמר רבינו [האר"י] ז"ל בספר הכוונות, בכוונת אל נקמות ה' שאנו אומרים בכל יום בזמירות, דצריך לכוין לשאול נקמת עשרה הרוגי מלוכה, ועל ידי זה מתעורר אותו הבירור שעשו העשרה הרוגי מלכות באותה שעה מחדש, כן על ידי קריאה זו של מ"ב מסעות מתעורר אותו הבירור מחדש, ומה גם על ידי כוונת השם מ"ב שהוא להעלות הבירורים, ועוד בה על ידי קריאת התרגום שגם הוא לברר, נמצא דיש לנו תלת סמכי קשוט כדי לעשות הבירור, וכיון דנעשה הבירור ממילא רווחא דניצול מהמגפה כיון דהא בהא תליא, זה נראה לעניות דעתי שהוא טעם נכון, עד כאן לשונו.

ה. כן מובא בשעה"כ (דף פ"א ע"א), והטעם לפי שבשאר ימים טובים ושבת עולין העולמות במדרגות מדרגה אחר מדרגה בכל תפלה ותפלה, מה שאין כן בליל פסח שעולין בפעם אחת כל המדרגות והוא ע"י תפילת ערבית, ולסיבה זו אומרים הלל גמור בליל פסח משא"כ בשאר לילי יו"ט וע"ש, וכ"כ בפע"ח (שער כא פ"א), שו"ע (סי' תפז סעי' ד), חזו"ע (הלכות תפלת ליל פסח הלכה ב).

ו. הרש"ש זיע"א כתב בספרו נהר שלום דף (כ"ה ע"ב) [ל"ב ע"א], יום טוב של פסח שחל להיות בשבת צריך לומר ברכת מעין שבע כשאר יו"ט שחל להיות בשבת אף על פי שנראה שאין לה מקום מ"מ צריך לאומרה גם בליל פסח שחל להיות בשבת. וכן כתב הרב ששון בכר פרסידו מחבר ספר שמן ששון בספרו פתח עינים ביאור על הסידור בדף ע"ט ע"ד שכן מנהג חסידים ק"ק בית-אל יכב"ץ שבעיר קדשנו ירושלים, וכן הנהיג בישיבתנו ק"ק נהר שלום מקובלים תכב"ץ כבוד מורינו ורבנו המקובל האלקי כמוהר"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל. אמנם עיין למו"ר בחזו"ע (שם הלכה ו) שהאריך שאין לומר ברכת מעין שבע, וכל אחד יעשה כמנהגו בזה.